יהודית עובדיה לבית ארואסטי נולדה בירושלים ביום ה' בתשרי תרצ"א (12 באוקטובר1930).
בשנת 1946 התגייסה לאצ"ל ועסקה בהדבקת כרוזים. אחר כך עברה קורס בהפעלת נשק. זמן קצר אחר כך נעצרה על-ידי הבריטים ונכלאה בבית לחם. לאחר כחודש וחצי שוחררה, אך הוטל עליה מעצר בית למשך שנתיים ימים. כיוון שלא נמצאה בביתה באחד מביקורי הפתע של הבריטים שם, היא נעצרה שוב למשך שבוע ימים ב"קישלה" בעיר העתיקה.
ערב מלחמת העצמאות עברה יהודית קורס לאחיות בהדרכת ד"ר ליאון פרחי (שכינויו היה "ד"ר זאב") וד"ר יצחק אריה הפנר. היא השתתפה בפעולה קרבית נגד ערבים ליד גן סנהדריה של ימינו וכן טיפלה כחובשת בנפגעי הקרב בבית הספר לשוטרים בשכונת שייך ג'ראח. אחר כך שובצה כאחות מעשית ב"החלמה", בית החולים של האצ"ל בירושלים, ששכן תחילה בדירה פרטית ברחוב ברטנורא פינת רד"ק בשכונת רחביה, ואחר כך הועתק לבית אגיון בשכונת טלביה, הבית שבו התגורר הגנרל ברקר, המפקד הראשי של הצבא הבריטי בארץ-ישראל (בימינו מעון השרד של ראש ממשלת ישראל, רחוב בלפור פינת רחוב סמולנסקין). לבסוף שימשה כסמלת סעד של הגדוד הירושלמי, לביקור אצל לוחמים בבתי חולים ולסיעודם.
יהודית נישאה בשנת 1950 לאליהו עובדיה (ראה עליו בנפרד). היא נלוותה אליו כשיצא בשליחות משרד הביטחון ומשרד החוץ אל חוף השנהב, ולזוג ארבעה ילדים, 17 נכדים ונינה אחת.
בני הזוג גרים בשדה ורבורג.